אחת העם – נועה אסטרייכר

טורים מהעיתון, ביקורות ספרים גם

לשבור את החזיר

35 תגובות

"גוטפריד קלפרבּיין הוא חזיר. שכן מצויים חזירי אדם גם בין הילדים ודבר זה מכאיב ביותר. סימני ההיכר של חזירי אדם מרובים הם. אם האדם עצל ושמח לאיד חברו, נוכל וגרגרן רודף בצע ומרבה לשקר, יכול אתה להתערב מאה כנגד אחד, שלפניך חזיר-אדם. כל הרוצה להפוך חזיר כזה לאדם הגון למה הוא דומה? לטוחן מים.אין לך בעולם משימה קשה ממנה. וכל כך למה? לכאורה, אם תסביר לאדם מה טוב ומה נעים להיות הגון – ההגיון אומר, שלא ינוח ולא ישקוט עד שיהיה לאיש הגון, האין זאת? כולכם מכירים את המשקפות הנתנות להתארך במשיכה. הן נראות קטנות ונאות, יכולים לתת אותן בכיס. אבל כשאתם מושכים אותן, מגיע ארכן עד לחצי מטר ומעלה. הוא הדין, לדעתי, בחזירי-אדם, ואולי אף בסתם בני-אדם. כל מדותיהם טבועות בהם מטבע ברייתם. אין בני האדם משתנים, אינם אלא גדלים, ממש כאותן המשקפות. אין כח בעולם שיוכל להעניק לאדם תכונה שאינה מצויה בו מלידתו. אפילו לא אם תעמדו על הראש." (אריך קסטנר, מתוך "פצפונת ואנטון")

כבר כמה שבועות שהרצון לכתוב מצרצר לי. קראתי כמה ספרים טובים והתכוונתי לכתוב עליהם ביקורת אוהדת ("מאה ימים" של לוקאס ברפוס, הוצאת בבל. מהרו!), ועוד כמה מחשבות שביקשו להתנסח על הצג- ובכל זאת לא כתבתי. לא הרגשתי את הצורך הבוער. וכשלא בוער, עדיף לא לכתוב כלל. אז הנה, היום הגיע הגפרור שנשרף והצית להבות:
בעל הבית התקשר.

כבר 6 שנים שאני גרה בתל אביב, מתוכן 3 בדירה הנוכחית. הדירה שלנו מאכלסת 3 שותפות ב-3 חדרים, בלי סלון. שכר הדירה עלה 6 פעמים ב-3 השנים האחרונות: מ-1500 ש"ח לשותפה ל-1550, 1650, 1750, 1800 ולפני חודשיים הודיע לנו בעלבית ששכר הדירה יעלה מ-1800 ש"ח ל-2050 ש"ח לכל שותפה. חרקנו שן והסכמנו. 250 ש"ח זה פחות מלעבור דירה. השותפה השלישית עוזבת אחרי שנה לטובת לימודים בירושלים ואנחנו מחפשות לה מחליפה. היום בעל הבית התקשר והודיע שהשותפה הבאה שנמצא תצטרך לשלם 2250 ש"ח, ובבוא היום, גם אנחנו. כלומר- קפיצה של 450 ש"ח בשכר הדירה החודשי, שלא כולל ארנונה, מים וכו' (עניין של כ-400 ש"ח לכל שותפה, וזה עוד לפני אינטרנט). למה? ככה.

תשובתו: זה עדיין יוצא יותר נמוך מהמחיר הריאלי. עניתי לו בטון הכי שקט שלי: ריאלי למי? ריאלי למה? המשכורת הריאלית שלי לא עלתה באופן ריאלי מאז 2009. להיפך, אפילו ירדה. הוא ענה: ראיתי פשוט דירה אחרת באותו גודל שבדיוק מעלים בה את השכ"ד. אמרתי: נכון, גם טרה ושטראוס העלו את מחירי הקוטג' כשהם ראו שתנובה עשתה את זה. אז מה? תראה, אמרתי לו, אין לי מה להתווכח. זו הדירה שלך. אין שום חוק, שום רגולציה, שום דבר שעומד בדרכך. אף אחד לא יכול להגיד לך כלום. מותר לך. אבל זה שמותר לך לא עושה את זה טוב או נכון יותר.

הוא מלמל משהו כמו "זה שאני נחמד זה מביא אותי למצבים לא נעימים".

אז לא, עודד. זה לא כי אתה נחמד- זה כי אתה חמדן.
אתה רק צריך לסדר מחדש את האותיות. קמת הבוקר, קראת בעיתון שהמחירים בתל אביב עדיין מטפסים במדרגות לגן עדן והחלטת שאפשר להעלות את שכר הדירה כי גם הפעם אף אחד לא יעמוד בדרכך. כי אתה חי במדינה שבה מותר לך לעשוק ולגזול תחת הססמה "אני יכול למצוא מישהו שישלם את זה".
הדירה לא רעה. לא טובה, אבל גם לא רעה. משופצת אה-לה-בעלבית-לחוץ, במינימום השקעה או עניין. אבל אנחנו אסירות תודה על המיקרוגל הישן והדלתות החורקות כי כמו שכולנו יודעים, בתל אביב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. אבל 450 ש"ח?! על מה?
אתה בעל בית טוב, באמת. מתקן כשצריך לתקן, לא שומעים ממך 99% מהזמן. האם זה כשלעצמו שווה 450 ש"ח נוספים בכל חודש? מילא, אם בחוזה היה סעיף "בעל בית נחמד", שעליו היה נגבה הסכום הזה. אולי אז היית יכול לומר שיש לך ביד אוצר. אבל אין סעיף כזה, והדירה עצמה לא עברה שום שינוי לטובה בשלוש השנים האחרונות: הדלתות מ-1940 עדיין חורקות ומלאות תולעי עץ. הרטיבות במקלחת עודנה שם. הביוב בחצר עדיין פתוח והתריס שביקשתי להחליף ב-2008 עדיין מחייך אליי חיוך חסר שיניים. אולי בעצם הסעיף החדש בחוזה צריך להיות סעיף יציבות: שום דבר לא משתנה, גם זה שווה כסף.

אתם יודעים איך עובדת גביית דמי חסות ("פרוטקשן")? בספר "יהודים קשוחים" מתאר ריץ' כהן את שיטת הפעולה של הגנגסטרים היהודים בניו יורק בשנות ה-30: שניים היו מגיעים למאפיית לחם, מציגים עצמם לפני בעל הבית. אחד היה נושא נאום עצוב על הפשע ברחובות ועל הצורך להגן על עסקים תמימים מפניו. "אם תצטרף אליי ותשלם לי, אני אדאג לשמור עליך מכל מיני מהגרים מטורפים שעלולים לבוא פתאום ולשרוף לך את המקום". אם בעל העסק היה נבהל מספיק, העסקה הייתה נחתמת במקום. אם לא – כמובן שכבר באותו לילה באו "מהגרים מטורפים" ושרפו לו את העסק. אחרי פעם אחת כזו הוא כבר הבין את הרמז ושילם.

פרוטקשן הוא דבר שרובנו חושבים עליו בהקשר של עבריינים גדולים, ערסים, מועדונים או בדואים בבאר שבע. רחוק, נכון? עכשיו תחשבו רגע על הדברים שבעלי בתים אומרים: "אני יכול למצוא מאוד בקלות דייר אחר", "לא תמצא דירה זולה יותר", "אני מאוד נחמד איתך, בעלי בתים אחרים כבר היו מפנים אותך ומשכירים למישהו שמשלם". יד על הלב- לא פרוטקשן? כשאני עוברת בשדרה ורואה את עמדות האופניים בתשלום של העירייה אני חושבת על ארבעת זוגות האופניים שנגנבו ממני ב-3 השנים האחרונות. את כולם רכשתי בחנות, כמו ילדה טובה. ובכל פעם מצאתי את השרשרת חתוכה לשניים, לועגת לי בבוקר. מישהו עבר בלילה, גזם אותה ולקח. פעם אפילו באתי למשטרה עם שם ותמונה של מישהו שבאופן מאוד מחשיד פרסם 20 זוגות אופניים למכירה במחירים מגוחכים, כולם "לרגל מעבר לקטנוע/מעבר דירה/מעבר למכונית". המשטרה לא עשתה כלום. תמונה של הפנים שלו! הייתי צריכה להביא אותו אזוק, כנראה. אנשים מאשימים את העובדים הזרים, אבל לא הם גונבים את האופניים אלא החרא מהשכונה שלי שמוכר להם אותם ב-100 שקל. מה'כפת לו, רווח טהור. והם? הם צריכים להגיע לעבודה איכשהו, לא? כמוני. אז בשביל שלא יגנבו לי את האופניים אני צריכה לשלם לעירייה פרוטקשן. זה ששילמתי וקניתי אופניים משלי זה לא מספיק טוב. תשתמשי באופניים שלנו, זה יעלה לך כסף אבל לפחות לא יבואו "מהגרים מטורפים" שישרפו לך את העסק.

עכשיו יבואו הטוקבקיסטים הפופוליסטים ויאמרו לי: "אל תגורי בתל אביב". סליחה? באתי לתל אביב כדי לעבוד. לא כדי להפוך לכוכבת קולנוע. ואני עובדת קשה. תמיד עבדתי קשה וסביר להניח שתמיד אעבוד קשה. לצערי, העבודה שלי נמצאת כולה באיזור תל אביב. לא רק המעסיק הספציפי- אלא תחום התעסוקה כולו. נסו למצוא מערכת עיתון מרכזית בעיר אחרת, נראה אתכם. תגידו לי להחליף מקצוע? תחליפו אתם מקצוע. אני לא יוצאת למועדונים ולא למסעדות, לא מתועדת בפפראצי בקנטינה ולא רוקדת על השולחן עם עינת שרוף בגנקי. אני אישה צעירה שעובדת קשה, בלי גב כלכלי, בלי עתיד באופק. אתם באמת חושבים שבנצרת עילית יהיה לי טוב יותר? בבקשה, עברו לשם, נראה אתכם מתפרנסים.

אז מה אני אגיד לך, עודד בעלבית- אתה לא איש רע. אני משוכנעת שאתה אבא טוב, ושהבית שלך ברמת השרון מכניס אורחים. אני גם לא חושבת שאתה מתעשר על חשבוני, כי אף אחד לא מתעשר מתוספת של 450 ש"ח לחודש, אפילו אם מכפילים את זה בשלוש שותפות. סביר להניח שהכסף הזה יעבור בחשבון הבנק שלך וייצא ממנו בלי שתרגיש בכלל, כי גם לך יש משפחה ואוטו והוצאות וחוגים לילדים. זו רק אני שארגיש כל שקל ושקל, ארבע מאות וחמישים פעם. בכל חודש, שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל ועוד שקל

About these ads

35 תגובות לרשומה “לשבור את החזיר

  1. הלו, הלו, אני מנצרת עילית. ואל ת'לכלכי למה אני יכבה לך סיגריה ברטוב של העין.

    (באמת שמעתי את המשפט הזה הרבה כשהייתי ילד בשכונה הדרומית של נצרת עילית. יש אשכרה אנשים בעולם שאומרים אותו)

    אגב, אני מכיר עיתונאי אחד, דווקא די מצליח, שגר בכרמיאל ועובד במערכת של עיתון מרכזי. המערכת נמצאת בראשון, לעיתון קוראים גלובס.

  2. וואו. התעצבנת. בצדק..

  3. אני לא חזק במחירי דירות באזור, אבל בגוש דן יש עוד ערים חוץ מת"א. האם להרחיק לגבעתיים או רמת-גן, למשל, לא יהווה הקלה משמעותית בשכר הדירה בלי להרחיק אותך יתר על המידה ממקום עבודתך?

  4. אוי נועה, כתבה מעולה. כבר הולכת לשתף אצלי. וכמו עודד יש עוד מאות עודדים כאלה, קוטג'ים מחמיצי קיבה, נורא, אל תכנעי, המשיכי לכתוב ולהצליף בחמדנות

  5. יפה אמרת.

    אני תוהה מתי יגיע רגע המשבר, שבו שכר הדירה ייעצר כי אי אפשר יהיה יותר לחלוב את השוכרים. לא יהיה ממה.

    מצד שני, מעולם לא חשבתי שדירת 3 חדרים ישנה במרכז תל אביב תעלה 6500 שקל בחודש… :-/

  6. 6,500 לחודש לדירה שתיארת זה באמת המון.
    כמה חבל שאנשים רואים רק את עצמם והחמדנות עולה להם לראש. אני התכוונתי לוותר על הדיר שלי לקראת נסיעה ארוכה לחו"ל, אבל אם הדירות הן ככה, אולי כדאי לי לחשוב על זה שוב.
    מייאש.

  7. בדיוק אתמול בעל הבית הנחמד שלנו (באמת נחמד) העלה לנו בחמש מאות שקל!! ואנחנו כבר על גבול גבעתיים…

  8. העלאה של 25% בשנה. באמת יפה

  9. ליתר דיוק: זו עלייה של 1,350 ש"ח בשכר הדירה. וזה מתחלק ל-3. פשוט כדי לסבר את האוזן, כן?

    אני נכנסתי לדירה בפלורנטין לפני שנתיים וחצי. שותפה, אני וסלון. המחיר עמד על 1,800. שנה שעברה כל אחת התחילה לשלם 2,000 ועכשיו כל אחת משלמת 2,200. ולפי מה שאת אומרת, זה עוד ממש טוב, שכן יש לנו סלון.
    הדירה שלי גדולה ומגניבה, אבל ממש רעועה ואם אפשר לתאר דירה במצב "תת-שיפוץ", זה התיאור המדויק. אילולא הייתי מקרצפת, מסדרת, מתקנת ומשפצת בעצמי פה ושם, אני לא יודעת איך הדירה הזו היתה נראית. כנראה רע מאוד. רק על זה בא לי שלפעמים בעל הבית ישלם לי! ועדיין, המחיר עולה ועולה, והייתי צריכה להתווכח הרבה בשביל ה-2,200 האלה, כדי שזה לא יהיה 2,400 לכל אחת.

    העניין הוא כזה – אין רגולציה. בינתיים, אני רק שומעת סיפורים על העלאות מחירים מטורפות, גזל מכל הכיוונים (שכר טרחה על חוזה – 2,500 ש"ח, מישהו?), בעלי בית שרוצים עוד. שוק חופשי. היצע וביקוש. לצערי, לסמוך על טוב לבם על אנשים שהם בעלי נכסים, לא יביא אותנו לשום מקום. האדם הקטן מנסה להרוויח ככל יכולתו, וכמו שבעל הבית גוזל ממני – מישהו כנראה גוזל ממנו בסיבוב. ככה זה כשמחירי קוטג' עולים בלי שמפקחים על זה. אז למה שהוא ייתן לי הנחה?

    הלוואי וזה לא היה ככה והיינו יכולים לסמוך על הזולת שלא יעשה לחברו מה ששנוא עליו, אבל אולי אנחנו דורשים יותר מדי מהאינדבידואל שחי במערכת האכזרית של העלאת מחירים בלתי סבירה מימין ומשמאל. אולי צריך מערכות פיקוח שיעזרו לשוכרים ומשכירים להגיע לעמק השווה, כך שהם לא יפסידו, ואנחנו נדע למה לצפות בחוזה הבא. עזבו אולי, אני די בטוחה בכך. אבל כנראה שזה לא יקרה, ועד אז – אלוהים יודע איפה אגור עוד כמה חודשים, כשייגמר החוזה.

  10. ועוד משהו: 1,350 ש"ח זה הרבה כסף כל חודש, גם למי שמשכיר לך את הנכס. אני לא חושבת שזה מדויק להגיד שהוא לא יקבל מזה הרבה בעוד את תחושי את זה חזק מאוד. כנראה שהוא יכול לחיות בלי זה, נכון, אבל כמו שכתבתי קודם – אין לו סיבה לעשות זאת, במיוחד לנוכח האקלים הכלכלי הנוכחי בישראל, בו רוב המעמד הבינוני מתחיל לסבול יותר, וייתכן שגם אני לא הייתי מוותרת על עוד 15,000 ש"ח בשנה.

  11. סליחה, כן?
    האם בעל הבית הוא חבר שלך? בן משפחה? פטרון?
    למה שהוא ינדב לך את הפרש המחיר בין מחיר השוק של הנכס שלו לבין מה שנוח לך לשלם?
    אכן המצב לא נוח.
    אבל אפשר לגור בבת ים, אפשר לגור ברמת גן, אפשר בכלל לגור בצד המזרחי של איילון אפילו אם זה לא כל כך אופנתי. "באתי לתל אביב לעבוד" יופי. לא גרים בדיוק איפה שעובדים. נוסעים לעבודה. ככה זה בארץ מאוכלסת כל כך.
    בהחלט יתכן שיש צורך ברגולציה, שיש כאן מצב בעייתי מבחינה חברתית שיש לטפל בו באופן מרוכז (איך?) ע"י הרשויות.
    אבל בעל הבית כאדם פרטילא אמור ואין זה הוגן ש"יוותר" כלומר ישלם לך, כלומר יממן אותך כל חודש במאות שקלים.
    הוא לא עושה לך שום עוול – זו את שעושה לו עוול בפוסט הזה.

    • אני מזמינה אותך לנסות לגור ברמת-גן או בת-ים ולעבוד בת"א (שם רוב העבודות בתחום התקשורת). אחרי שתביני שלבלות שעה ביום על כל כיוון נסיעה בתחבורה הציבורית הישראלית, האולטרה-צפופה, המאחרת והאיטית, תהיי מוכנה לשלם שכ"ד תל-אביבי מופרך.

      • אני נוסעת זמן ארוך מזה כל יום לעבודה – באוטו, זה נכון.

        וזה לא שייך לעניין. בעל הבית לא אמור לספוג את חוסר הנוחות של הדיירים מתוך טוב לב. גם הוא אדם פרטי, גם לו מגיע.
        מחירי הדירות בתל אביב מבטאים את הרצון המטורף של כולם לגור דוקא שם.
        זה אומר משהו: כנראה שבאמת יש לתל אביב ה-ר-ב-ה יותר מה להציע.

        לא כל העולם הוא תל אביב, ונסיעה של חצי שעה בכל כיוון בתחבורה ציבורית היא ממש (אבל ממש!) לא הרבה. אני חושבת על יותר מזה, שגם הוא סביר בעיניי.
        או כמובן, לשלם יותר.

  12. לפעמים נראה לי שלאנשים התעופפה הנשמה וזה רק ביטוי אחד לזה.
    זה בא לידי ביטוי בכל הרמות. אפילו בזה שהמחיר של האורז התייקר
    ב44% מ2006… האורז! האנשים האלה, עם הדירות, עם הכסף, עם
    המילה שפשוט לא רואים אנשים. כמו הבוס שהיה לי כשניסיתי לעבוד
    בעגלות בקנדה אמר- את לא רואה את האנשים אחרי כמה זמן, הם
    פשוט נהפכים לשטרות מהלכים (וחלקם לכיסים מרופטים) וחושב שצריך
    להתגאות במנגנון הזה. אנשים, תגדלו נשמה!!! להורים שלך בטוח היתה
    ואז אולי הילדים שלכם לא יתדרדרו.

    • "האנשים האלה, עם הדירות, עם הכסף …"
      איזה משפט אומלל.
      לא רוצה לנפץ לך את הבועה שמקיפה ומגוננת אבל, האנשים האלו הם בדיוק כמוך, נכון יש כמה עשירים בני עשירים שקיבלו הכל מן המוכן (וגם אותם לא צריך לשנוא, זה לא הופך אותם לאנשים רעים), אבל רוב בעלי הדירות הם אנשים שעבדו קשה, התחילו מאותה נקודה כמוך ופשוט התנהלו אחרת/היה להם מזל/ חסכו כל שקל / שילוב של כל אלו וככה הגיעו להיות בעלי דירה.
      אלו לא אנשים רעים.
      הם לא הרוויחו את הכסף שלהם על הגב שלך.
      כשאת הלכת לגור בתל אביב, הם נשארו עוד שנה אצל ההורים/ גרו רחוק מהעבודה ונסעו שעות כל יום וכו'.
      ההפרש בין ההוצאות שלך לשלהם, זה בדיוק הכסף שאיתו הולכים לקחת משכנתא ענקית ומתחייבים להמון שנים כדי להיות בעלים של דירה שתספק הכנסה.
      כן,כן גם את יכולה.
      אבל זה אומר כמה שנים קשות, בלי יציאות, לגור לא במרכז של המרכז, ללכת לקניות בסופרים מרוחקים, ללמוד מקצוע שיש לו דרישה, לעבוד קשה המון שעות בכל מקום שיסכים לשלם את מה שאת רוצה להרוויח ובגדול להקריב.
      יאלה צאי לדרך !

  13. פינגבק: כי הם יכולים / נועה אסטרייכר | מחשבה אורחת

  14. כתבת 78 פעמים את המילה "שקל" למטה, ולא 450.
    סליחה, תמיד ידעתי שיש לי OCD, אך אף פעם לא בדקתי את זה.

    את כותבת פשוט נהדר. שמחתי לקרוא כל מילה, ואפילו כל אות.
    האמת, שלא רציתי שזה יגמר.

  15. פינגבק: עם קרדיט לא קונים במכולת « עמודו!

  16. מיצית ברגישות את הקלות הבלתי נסבלת של החיים בתל אביב.
    מה שצריך הוא שכמה מערכות עיתונים, כמה חברות היי- טק גדולות, כמה חברות סלולר ועוד כמה עסקים שלא צריכים שינוע יקר, יעברו לצפון. לצפון צפון. בשביל זה צריכה להיות מדיניות אמיצה, ותמריץ ממשלתי. השאר יבוא אחריהם.
    בפריפרייה יש דיור, והוא גם זול יחסית. אבל אין עבודה.

    • מסכים בהחלט–כל הכבוד, נועה, שאת כותבת ש"לצערי, העבודה שלי נמצאת כולה באיזור תל אביב" אבל זה לא מה שאת מתרעמת עליו, אלא על שכר הדירה שלך שהוא תוצאה בדיוק של מעבר כל סוגי העבודה למרכז. במקום לשאול למה זה שאין מערכות עיתונים בערים אחרות, את שואלת איך יכול להיות שרק באתי לעבוד במקצוע מגניב בעיר מגניבה ופתאום אני נאלצת לשלם ביוקר. הרי זה לא תמיד היה כך–פעם היו עבודות בחיפה, בירושלים (כן–עיתון בשם כלהעיר נשמע לך מוכר?) ואילו היום לכי חפשי עבודה מחוץ לגוש דן.
      בקיצור–פוסט שטחי ועיוור.

  17. היי נועה. כרגיל, הבלוג שלך נהדר ופוגע בול במקום.

    אני בת למהגר שעלה לישראל מאוסטרליה לפני יותר מ-20 שנה. באוסטרליה אין דבר כזה להעלות את שכר הדירה באופן שתיארת, וגם אי אפשר לקנוס דייר בקלות על נזק – מכיוון שיש גוף ממשלתי, מעין איגוד של שוכרי דירות, שמגביל את העלאת המחירים וגם משמש כגוף שיפוטי במקרים של סכסוכי שוכר-משכיר. הגוף פוסק לעתים קרובות יותר לטובת הדייר, מתוך הבנה שמדובר לרוב בגורם החלש במשוואה (מן הסתם, אדם שאין ידו משגת לרכוש נדל"ן מול אדם בעל נדל"ן). כשמדובר בקנסות על סכומים קטנים על נזקים שנגרמו בדירה, בעלי דירות מהססים לקנוס דיירים כי הטרחה של פנייה לגוף המפקח הזה לא משתלמת להם. ואוסטרליה היא עוד לא המדינה הכי סוציאליסטית בעולם. זה לא נורבגיה. אבל הם עדיין מבינים שהשתלטות על הרבה נכסי נדל"ן והשכרתם להכנסה פאסיבית גבוהה מאוד, תוך ניצול הצורך הקיומי בקורת גג, אינה דרך לגיטימית לעשות הון.

    הטענה שלי היא לא שבעל הדירות חמדן – ובכן, ברור שהוא חמדן. זה כמו האימרה ההיא על למה כלב מלקק לעצמו את הביצים: כי הוא יכול. את האצבע המאשימה יש להפנות כלפי המדינה שלא מרסנת בשום אופן שהוא את בעלי הנדל"ן. אין שום מיסוי מיוחד על החזקת ריבוי בנייני דירות בתל-אביב והשכרתן, למשל. אין הגבלה על קצב העלאת שכר הדירה בחוק. אין גוף ציבורי דומיננטי שמגן על זכויות השוכרים.

    יבוא עכשיו איזה טוקבקיסט ליבטריאני ויטען, "אבל זו פגיעה בחופש החוזים, זכותו של אדם לקנות הרבה נדל"ן" וכו'. אין לי כוח להתווכח עם זה, מי שחושב שזה מצב נכון ובריא שאדם יתעשר מהשכרת נדל"ן במקום מעבודה אמיתית ויצרנית, שיבלה.

  18. אהבתי מאוד את הפוסט, הוא באמת מעביר את תחושת התסכול והכעס.
    מצד שני, אני חושב שאני נכנס מעט לקטוגריה של אותם מגיבים שאת לא מחפשת.
    אני חושב שיש לך מעט אשמה במצב הזה. אם את עובדת כל כך קשה למחייתך, מה מפריע לך לעבוד קשה למצוא מקום ראוי, גם מבחינת עלות, לגור בו? אני מודה ומודע, מנסיון, זה באמת לא קל.

    תאמרי לו שילך להזדיין (כן).

    אני אשאל שאלה כזו, אם לא היית גרה בדירה הזו והיית רואה אותה במחיר הזה היית מוכנה לגור בה? אם התשובה שלך היא לא, תעזבי, עכשיו.
    נכון, בעל הבית חמדן וגילית את זה רק אחרי שנכנסת לדירה. זה שונה מדירה שבעל הבית נחמד אבל משאית הזבל שעוצרת כל בוקר מתחת לדירה מעירה אותך ומוציאה אותך מאיזון למשך כל היום בצורה כזו שאת לא באמת יכולה לעבוד/לתפקד? לדעתי, אין הבדל.

    למגיבים, בבקשה, תפסיקו להציע רגולציה ופיקוח. זה לא עובד. ואל תגידו שכן כי בכל תחום אחר במשק זה לא עובד.
    רגולציה יוצרת עיוות של המציאות, היא לא מתקנת אותה.
    אתם כותבים כאילו שמדינת ישראל מקיימת רגולציות ופיקוח בצורה שקופה והוגנת. באמת? באמת?! כל כך נאיבים נהייתם?!
    רגולציה ופיקוח על משכירי דירות תביא למצב שיש קליקה סגורה של אנשים בעלי רישיון להשכיר דירה ולהשיג רשיון כזה ייקח בין חצי שנה לשנה (מישהו אמר טופס 4?). ואז אנשים ישכירו דירה בלי לראות "אישור משכיר" של המשכיר, כי מי ימצא דירה עם אישור כזה? ואז כשתתעורר בעיה, למי יבואו בטענות? למי שהסכים לגור בדירה שאין אישור להשכיר אותה, כמובן. אתן לדמיון שלכם לרוץ.
    אז מה תגידו? שהרגולציה לא טובה? ברור שהיא לא טובה, ראיתם רגולציה כן טובה במדינה?

    אני מסכים עם דבר אחד. מערכת המשפט צריכה לשים דגש ותשומת לב למקרים בין שוכר/משכיר ולא לתת למשפטים להיגרר שנים, אבל את זה אפשר להגיד על כל תחום במערכת המשפט.

  19. לייטפריסט – נו, די עם הטיעונים העבשים הללו. רגולציה אין משמעה בהכרח רשיונות וביורוקרטיה. רגולציה יכולה להיות גם חוק להגנת הדייר שמגביל את העלאת שכר הדירה לשיעור מסויים בכל שנה – נגיד, לא יותר מ-5%. בצורה כזו, השוק נמנע מליפול לתוך סחרור מחירים כמו שאנחנו רואים כיום, שבו כל אחד רואה שהשכנים שלו העלו מחירים, אז הוא מעלה עוד יותר – כי לאיפה הם ילכו?
    דירה זה לא קוטג'. עלויות המעבר אינן טריוויאליות כלל, ולכן גם אם הדירה הנוכחית נעשית יותר יקרה משהייתי מוכן לשלם עבורה אם הייתי שוקל לעבור אליה, עצם זה שאני כבר גר בתוכה מוסיף לתחשיב עלויות אחרות שיקשיחו את הביקוש שלי.
    השיח הכלכלי הרבה יותר מתוחכם מאשר כל מיני שוקחופשיסטים בגרוש אוהבים להציג אותו. רגולציה עובדת מצויין בהקשרים מסויימים ובצורות מסויימות. עיוות המציאות נגרם על ידי מי שמסתכל על חברה שלמה ואינו רואה אלא אטומים מבודדים.

    • אולי הייתי קצת נוקשה מידי, אבל אני לא חושב שזה לגמרי מופרך להשוות בעל דירה מניאק למצב בו השכנים לא יותר טובים.

      נניח לרגע שיהיה פיקוח על מחירי השכירות. איך תקבע את המחיר? מה תעשה כשמישהו יצפצף עליו כמו שמצפצפים על לא מעט חוקים? עבירה פלילית למשטרה? אני חושב שלא.
      מה יקרה כאשר בעל נכס תמיד ידרוש שכירות גבוהה יותר מהמותר, נראה לך שלא יהיה מי שישלם רק בשביל ה"זכות" לגור שם? לא חסרים מקרים בהם אנשים מדווחים על קנייה במחיר נמוך יותר רק בשביל פטור מהמס וכדומה. אז יהיה לך מחיר רשמי, ויהיה לך מחיר בפועל.
      מה עם דירות בוטיק? איך תעריך את זה? לפי שווי הדירות שהן לא בוטיק מסביבה? אז כרגיל יווצר איזשהו תיקון בחוק, לרגולציה, שדואג שדירות כאלו לא יהיו תחת הפיקוח או משהו דומה. ואז שישו ושמחו, כל בעל בית יתלה מראה של פיליפ סטארק בסלון ויגיד שזו דירת בוטיק. בדיוק באותה מידה שהם מעלים מחירים.

      אפשר גם לומר שחוזה שכירות צריך להיות לפחות X זמן, אבל אז נוצרת בעיה עם דירות לתקופות קצרות. ואז שוב אתה מכניס את העניין לספין שאי אפשר יהיה לצאת ממנו.

      חוזר בי, אני לא אומר שרגולציה בבסיס שלה היא רעיון גרוע, אני פשוט לא זוכר אחת שמבוצעת כמו שצריך בארץ ושהתוצאות שלה לא מעוותות בשטח בשלב כזה או אחר שלה.

      • מי דיבר על פיקוח על מחירי הדירות? התפיסה שלך של רגולציה היא מאוד מוגבלת, ועל בסיס איש הקש הזה אתה שולל הרבה אופציות רלוונטיות. לא צריך פיקוח על מכירי השכירות. לא צריך לקבוע מה המחיר הנכון לדירה כזו או דירה אחרת. צריך חוקים שיקנו כלים לשוכרים כדי להתגונן מפני משכירים חסרי כל מגבלות, ולהציב מגבלה חברתית למשכירים שאין להם בעיה עם מגבלות חברתיות, אבל כרגע הם פשוט לא יודעים מה הן. כך שברגע שנכנסת כבר לדירה, לא יעשו לך "בייט אנד סוויץ'" ויקפיצו את המחיר בשליש אחרי שנה.
        תגיד שהם יעברו על החוק ואף אחד לא ייקח אותם לבית משפט? אולי. אבל לפחות תהיה החרב הזאת מעל הראש שלהם. ואני מאמין שרוב בעלי הדירות לא יעשו משהו שמנוגד לחוק באופן ברור אם יהיה חוק ברור כזה.

        בחיי שאין לי מושג מאיפה הקפצת את הסיפור המוזר הזה של דירות הבוטיק או של קביעת מחירים על ידי הממשלה. אם לקרוא אתה לא מסוגל, איך אתה מתיימר להבין איך פועלת הכלכלה הפוליטית?

      • צודק. טעות שלי. באמת פספסתי את השורה הזו. צודק שוב. אני לא מאמין ברגולציות/מגבלות בארץ. אם באמת יהיה משהו כזה, למרות שאם איך שבעלי דירות מצפצפים ומחלקים את הדירה שלהם בלי לדפוק חשבון אני לא רואה איך מגבלה מסוג אחר תפריע להם. מקווה שאתבדה.

        בכל מקרה, אין טעם לדיון הזה. גם אם רק אני חושב שזה דיון או שאתה מרגיש שאני לא מספיק ראוי. שיהיה לילה טוב. תודה על הזמן שלך.

  20. עודד חזירון חמדן – בהחלט מתאים לפתיח שלך נועה

  21. אני לא מבין תקטע הזה של לגור בת.א
    לא מבין, לא מבין, לא מבין ….
    אני כמוך, צעיר, עובד בת.א כי שם כל העבודות בתחום שלי, נקרע תחת הנטל הכלכלי ושם את כל החיים שלי ב"הולד" כי אי אפשר כרגע אחרת.
    לא חושב לרגע על מגורים בעיר הזאת, לא לרגע ולא לשניה.

    בעל הבית שלך לא אשם, הוא חסך ממיטב כספו, לקח סיכון והשקיע בקניית דירה. איש לא הבטיח לו שערך הדירה יעלה או ישמר.
    הוא לא שדד את הכסף מזקנות אלא הרוויח אותו בעבודה קשה וביושר (אני מניח).
    הוא הלך וקנה דירה בתל אביב כמקור הכנסה, לקח משכנתה של אלפי שקלים בחודש סיכן את עצמו ואת משפחתו, הידק את החגורה וכל זה בשביל עתיד טוב יותר לו ולילדיו.
    חשב קדימה הבחור, לא התפנק ולא חשב על הנוחות האישית שלו והיום הוא קוצר את הפירות.
    ושוב המצב היום נראה זוהר בשבילו אבל זכרי שאף אחד לא הבטיח לו שזה מה שיקרה ושלשם דברים יתגלגלו.
    הוא לקח סיכון והיום הוא קוצר את הפירות. הוא הקריב המון והיום מקבל על זה תגמול.

    עכשיו תהיי הוגנת, את היית מוכנה לוותר על חלק מהשכר שלך כי לבעלי העיתון שאת עובדת בו אין מספיק כסף ?
    הרי את יודעת מה רמת השכר של עמיתייך לעבודה, את יודעת כמה את משקיעה בעבודה ואני מניח שלא תסכימי לוותר על 450 ש"ח בחודש מהשכר שלך רק כי למי שמשלם אותו קשה לשרוד.
    אולי כמקרה חריג תסכימי לאיזה חודש הנחה כי את מעריכה את הבוס שלך אבל בטח לא כשיטה קבועה.
    לא מתאים לו ? שלא יפתח עיתון.

    אותו דבר עם בעל הבית שלך, זאת עבור השקעה נטו, לא צדקה. את הצדקה לא מערבבים עם הכנסה.
    זה המחיר של הדירות ברחוב, זה המקסימום שהוא יכול לבקש וזכותו לבקש, אגיד את זה שוב, זאת ההכנסה שלו והוא עבד קשה בשבילה, לא פחות מאיך שאת עובדת בשביל שלך.

    נכון שהכל יקר, נכון שהמדינה צריכה לעשות עם זה משהו, נכון שזה כבר מוגזם שאנשים עובדים לא מצליחים לסגור את החודש. אני איתך באותה סירה.

    אבל אני לא מבין את כל אלו שחושבים שהנוחות שלהם היא דבר מובן מאליו.

    לא הלכתי ללמוד תואר שמעניין אותי אבל לא מבטיח לי הכנסה, קרעתי את עצמו בתואר תובעני כי חשבתי על העתיד, אני לא מרשה לעצמי לקנות את הגבינה היקרה בסופר, את הפירות אני קונה בשוק אפילו שזה ממש לא כיף ובטח לא נוח, אני עושה סקר שוק לפני כל קנייה, אני מחזיק רכב בן 15 שנים למרות שרכב חדש הרבה יותר נוח ואני גם לא גר בתל אביב ! אפילו שזה יכול היה להיות מאוד נוח לחסוך את השעה וחצי נסיעה (שחלקה גם בתחבורה הציבורית הצפופה) לכל כיוון בכל יום.

    אנשים נוסעים לעבודה בכל העולם, גם בישראל. הדירות יקרות בערים כמו ת.א בכל העולם. זה עניין של היצע וביקוש.
    לגור בתל אביב זו התפנקות ! ולפחות תודי בזה.
    יכול להיות שזה שווה לך אבל תביני שזו בחירה שלך ואף אחד לא חייב לך שום דבר. בטח לא בעל הדירה שלך שעבר תלאות כדי להחזיק בנכס שיבטיח את עתידו. בניגוד אליך, הוא הקריב ולא התפנק והיום קוצר את הפירות.
    דירה בשרון – שני חדרי שינה וסלון די גדול, משופצת לחלוטין + חצר עולה היום כ 3000 ש"ח לחודש בערך.
    אבל כן, זה קצת פחות נוח.

    למטבע יש שני צדדים. הצד של האזרח הוא לעבוד במרץ, לכלכל את עצמו בצורה נבונה ולתכנן קדימה את חייו.
    הצד של המדינה הוא לאפשר לאזרח שמתנהל בצורה כזאת להתקדם בחיים, לסגור את החודש ואפילו לחסוך ולהתקדם ובהמשך גם להתפנק.

    אז במקרה שלנו, המדינה לא עושה את החלק שלה כי גם כשאתה חוסך וקונה בתבונה אתה עדיין לא סוגר את החודש, אבל במקרה שלך גם האזרח לא מתנהל בחוכמה כי לחשוב שלגור בעיר היקרה ביותר בישראל לבחורה צעירה ללא ביטחון כלכלי זה מובן מאליו זו שטות גמורה.
    זה לא עובד ככה, וזה לא הגיוני שכן יעבוד ככה בשום צורה.

    אז כדי לשנות את הצד של המדינה, נצא כולנו להפגין ונהפוך פה את צורת הניהול המסריחה.
    כדי לשנות את הצד שלנו, כדאי שנבין את מקומנו בהירארכיה הכלכלית ואת מעמדנו מהבחינה הזאת ונתחיל להתנהג בהתאם, לא נגור במרכז במרחק 3 דק מהעבודה, ניסע בתחבורה ציבורית, לא נעיז לחשוב על קניות ב AMQPM ונוותר על סממני פינוק נוספים.
    כי אנחנו צעירים, לא נולדנו עשירים ואף אחד לא חייב לנו שום דבר מלבד קרקע פוריה שעליה נוכל לצמוח במידה ונתנהל נכון.

    אז בואי ונצא לדרוש את הקרקע הפוריה הזאת במקום אדמת הטרשים שהמדינה פה מספקת, אבל לא נשכח לרגע שחובת הצמיחה היא עלינו והכל תלוי במידת ההשקעה וההקרבה.
    תחשבי על מחר ותראי שהרבה יותר קל להקריב את הנוחות של היום.
    או שתמשיכי לחשוב על היום ונראה אם יקרה איזה נס שיהפוך את מחר לטוב יותר.

    אם הייתי רוצה לסכם את הכל במשפט בוטה, הייתי כותב שיש בהחלט חזיר בסיפור הזה, החזיר בסיפור הזה, זה שחושב שמגיע לו על סמך נחמדות, זה שיוצא מתוך נקודת הנחה שמגיע לו, זה לא עודד.
    עודד הוא זה שעבד קשה והגיע בשתי ידים לבית ברמת השרון, השקיע מההווה והקריב בשביל העתיד.

  22. וגם אם היית באה לתל אביב כדי להיות כוכבת קולנוע, אז מה?
    אוקיי, אז כנראה שהיית בארץ הלא נכונה, אבל עדיין אז מה? יש אנשים שרוצים לגור בכל מיני מקומות מכל מיני סיבות, וזאת זכותם. וזאת זכותם גם להתלונן על בעל הדירה שרוצה לקחת מהם יותר כסף כי הוא ראה שמישהו אחר עושה את זה והרגיש פראייר.

  23. הי נועה !
    קראתי על המקרה שלך ורציתי להגיב מזווית חברתית רחבה.
    בישראל אין שום מערכת של פיקוח על שכר דירה בעוד שברבות מהערים הגדולות בעלם יש מערכת כזו:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3975184,00.html

    בנוסף, כל נושא השכר דירה הוא מגדיל פערים חברתיים – את יכולה לשכור דירה שנים ולא לרכוש אפילו אחוז ממנה
    בזמן ששוק העבודה לא מספק ודאות תעסוקתית ומאוד קשה לקח משכנתא, ואז בלי הורים עשירים כמעט אי אפשר לקנות דירה. שכר דירה הוא שיטה להעביר כסף מחסרי דירה (ומהמדינה שנותנת סיוע לזכאים) לבעלי דירה.

    הכלכלן בעל השם העולמי ג'וזף סטיגליץ מזהיר מכל הנושא של פרנסות משכירות – שכירות לא מגדילה את העוגה הלאומית בכלום, היא רק מחלקת אותה מחדש לטובת אנשים מבוססים יותר.

    http://www.vanityfair.com/politics/2012/05/joseph-stiglitz-the-price-on-inequality
    נראה לי שכדאי לך להכניס את הקישור מYNET לרשומה עצמה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 225 שכבר עוקבים אחריו