הרווח כולו שלו

מכירים את הטיפוס המתרווח? אין בחורה שלא פגשה אחד כזה לפחות. הטיפוס המתרווח תמיד ישריין לעצמו טריטוריה נוספת, על חשבון הסובבים כמובן. באופן פרדוקסלי, בוחר המתרווח מלכתחילה למקם את עצמו דווקא בלב הצפיפות ומשם לדחוק ולהדוף את מי שנקלע לסביבתו. במוניות שירות יתיישב המתרווח דווקא באמצע השורה האחורית, ולשיא הנאתו הפרוורטית הוא יגיע כאשר המקום הפנוי היחיד יהיה בכיסא הסמוך לו.

כאשר עולה נוסעת, המתרווח לעולם לא יבצע תנועתכיווץ מנומסת כדי לפנות לה את הדרך לכיסא. משחקים כאלה הם לא לכבודו: הוא יישאר ישוב בפישוט איברים ויחכה שהנוסעת האומללה תיאלץ לחכך בו כל פיסה מגופה בדרך לכיסא הנכסף. ברגע שהיא מתיישבת, מתגבר המתרווח על חוקי האנטומיה וגדל למימדים של פי 40% מגודל גופו המקורי, כמעין דג אבונפחא אנושי. כך לוכד המתרווח את הנוסעת בשני המילימטרים שהואיל להקצות לה לישיבה, כשתיק הצד שלה נהדף אל גרונה ומונע מעבר חופשי של חמצן. כל שאר החלל מלא עד אפס מקום בכתפיו, ירכיו, זרועותיו ובמקרים קשים אף שערות אוזניו של המתרווח.

***
לא כל המקרים קיצוניים כל כך, כמובן. מתרווחים צנועים יותר מוצאים פורקן בדחיקת זרועו של שכנם מעל משענת היד בקולנוע, פרישת ז'קט על כיסא סמוך בבית קפה גם כשהם יושבים לבד וכדומה. תמיד חשבתי שהמתרווחים הם זן ייחודי שצומח במקומות ציבוריים, אבל מסתבר שהנגיף השתכלל וכעת הוא תוקף גם אנשים נכבדים וידועישם, שלא הייתי מנחשת לעולם שגם הם נפלו קורבן למחלה, אלמלא תקרית מצערת שחשפה אותם לעין כל.

***
יואב גלנט, למשל. אלמלא היה מוכרז כמינוי המועדף על אהוד ברק לרמטכ"לות, מי היה מזהה אותו? חוץ מש"ג מבוהל בכניסה לקרייה וכמה חבר'ה מהפיקוד, אני מתכוונת. אבל עכשיו כבר מאוחר מדי: גלנט, בתאוות השררה והקידום השמורה לכל מי שנשאר בצה"ל בתום שירותו הסדיר, התברר כמתרווח פורה במיוחד: הצצה אחת במקדש אלף לילה ולילה עטור הצריחים והחלונות המפותלים שבנה לעצמו מספיקה כדי לקבוע זאת. גלנט נשוי ואב לשלושה ילדים, שיש יסוד סביר להניח שכולם עזבו את הקן המשפחתי. אבל גם אם מי מהם נשאר עדיין לגור עם ההורים, בואו נגיד את זה שוב: כל הוילה הזובשביל אבא, אמא ושלושה ילדים. ברור, אני יודעת שזה בדרך כלל היחס בין גודל הבית לגודל המשפחה, וככל שיש יותר ילדים, כך הבית קטן ועני יותר. אבל אי אפשר שלא להתפעל, בחרדה מסוימת, מהדרך בה גלנט המשיך להתרווח גם אחרי שהגיע לכאורה למנוחה ונחלה בוילה הענקית. שביל מילוט, חנייה אקסטרה, מטע זיתים, 350 מ"ר נוספים נולדים לפתע, דונם פה ודונם שם.

***
בשבועות האחרונים, כשסערת הוילה הייתה בכותרות, כתבו כמה אנשים באינטרנט וריאציות שונות על אותה מחשבה: מה כולם רוצים מגלנט? הוא בסך הכל השתלט על שטחים לאלו ושיקר אחר כך. מי יותר מתאים ממנו לפקד על צה"ל, הגוף שמשתלט על שטחים לאלו ומשקר לגביהם כבר יותר מ-40 שנה?

וילה גלנט: כל הפרטים, תחקיר "הארץ". לחצו על התמונה למעבר לתחקיר המלא

אבל גם אם אתם משוכנעים שצה"ל וגלנט שניהם חפים מפשע, קשה שלא לחוש מבוכה למראה הוילה והשטחים הכבושים שסביב לה. תארו לכם, כמה לא נוח צריך להיות לאדם בתוך עורו שלו, אם הוא נזקק לבית גדול כל כך ועוד מספח אליו כאחוז דיבוק את כל מה שמסביב. אפילו יותר משונה לחשוב על אדם כזה מתפקד בצוות צפוף של יועצים, בחדר דחוס פלזמות ושיחות דחופות. מצד שני, האיש נשאר בצבא מיוזמתו! הצבא, שבו אין סיכוי לתפוס שנייה של תנומה בלי שמישהו יוריד לך כאפה על העורף וישאל מתי פותחים ת'שקם, הצבא שבו לומדים לזהות בחושך את שותפיך לאוהל לפי סירחון גרביהם, הצבא שבו אין רגע אחד של פרטיות. איך בנאדם שחייב מרחבים פתוחים ובדידות נשאר מבחירה בארגון כזה?

***
לא צריך להיות מועמד לרמטכ"לות בשביל להימנות על מתרווחיהצמרת, וגם לא לגור במושב פסטורלי עם אדמות ריקות ומפתות. גם במגדלי היוקרה יש מתרווחים לא מעטים: הנהאהוד ברק, מליץ היושר הנלהב של גלנט, נאלץ להצטופף עם אשת חיקו נילי פריאל בדירה ששטחה 540 מ"ר. מעט יותר מחצי דונם. אזרח צרפתי אנונימי רכש דירה בפרוייקט בשדרות רוטשילד בת"א, ומכיוון שהמחשבה על 140 המטרים הרבועים שלה גרמה לו להתקפי אסטמה, הוא מיהר ורכש גם את הדירה הנותרת באותה קומה, בעלת שטח זהה. מחברידירות ומצרפיקומות כאלה ישנם בכל מגדל. צר להם המקום, מסכנים. ולמה להתעקש רק על דיירי מגדלים? גם בבניין רגיל אחד שהתגוררתי בו בעבר הייתה שכנה בעלת זמן וכסף שהשקיעה את רוב שעות היממה ביצירת מטרדי רעש וריח לדיירי הקומה שמתחתיה כדי שיתייאשו מהסבל המתמשך וייאותו למכור לה את דירתם. היא פנטזה על דירה של שלוש קומות, ולשם כך השתלטה כבר בכוח הזרוע על הגג המשותף. הדבר היחיד שהפריד בינה ובין חלומה היה השכנים מלמטה. היא לא הייתה סתם חמדנית. אף אחד מהאנשים האלה הוא לא סתם חמדןמדובר בהפרעה של ממש: בני אדם שמתפרשים על שטחים עצומים שלא לצורך, מתוך דחף נטול שם, עוד ועוד. ולתיאבונם אין גבול. שערו לעצמכם כמה צרה, צפופה ואפלה היא הנפש שלהם, שהם מרגישים צורך חריף כל כך להימלט מפניה.

פורסם ב'זמן תל אביב', מעריב, 4.2.2011

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הרווח כולו שלו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s