ציור:
Raquel Schembri
אשכנזיה מה היא בוכה.
יחרבּיתַכּ את והדירה השכורה שלך שלוש שותפות בלי סלון
מרכז תל אביב.
אשכנזיה מה היא בוכה.
לכי לפריפריה אפילו שבאת מהפריפריה
והיית מוכה בשיכון שגדלת בו
תלפיות מזרח. כל הרחובות טרוריסטים יהודים מתים.
לוחמי חירות הרוגי מלכות עולי הגרדום וברזאני וקשאני ופיינשטיין ואחרון חביב – אבשלום חביב.
אשכנזיה מה היא בוכה
מה יש לה לבכות אשכנזיה.
מה היא בוכה על אמא בלי פנסיה עובדת ברמלה שכר מינימום
מה היא בוכה אין לאמא בית אין לאמא כסף.
מה היא בוכה קשה לה
ששששששששששכנזיה מה קשה לה
אבאשלהמת אז מה אם אבאשלהמת
עוד אשכנזי
מת.
מוקדש לחברי 'ערס פואטיקה'
נועה אסטרייכר | אחת העם 
חזק!!!!
מצוין.
ועוד ממזרח תלפיות- הרגע קראתי גם את הרשומה הזו:
http://michaelarch.wordpress.com/2013/12/07/סיבוב-במרכז-הקהילתי-במזרח-תלפיות/
טקסט מעולה. תענוג. אין כאן כמובן שום סתירה לאג׳נדה של ערס פואטיקה שהיא לתת בית ליוצרים צעירים מזרחים (אבל ממש לא רק) שכותבים על נושאים של גזע ועל כאב שקשור לאפליה על בסיס גזע. אין לי שום ספק שהשיר הזה יתקבל ברצון בערב הבא שלהם.
לא כולם כאלה,יש שבוכים (וצוחקים) איתך
בלי אפליה ולא משנה מאיזו עדה
רק בנאדם
אשכנזים וספרדים מסרבים להיות אויבים!
מצויין.
אני פשוט לא מצליח להבין איך הדרך היחידה שהם מצאו לספר את החוויה המזרחית היא על ידי הנגדה שלה לחוויה "אשכנזית". זה לא מעקר את כל הפואנטה של לספר את החוויה שלך? אני רוצה להאמין שרוב השירים שלהם הם באמת סוג של ניסיון של לספר חוויה שלא קיבלה קול בשירה ה"מיינסטרימית" (מתי הייתה הפעם האחרונה ששירה הייתה מיינסטרים אין לי מושג), ולא ניסיון אומלל לנגח איזה "אשכנזי" אמורפי.
מעולה!!
בזמן ובמקום -ממש מעולה
היי נועה, תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך. מאיזה מקום כתבת את השיר הזה? יש פה איזשהו בסיס ביוגרפי?
איציק: אני אשכנזיה, לאמא שלי אין כסף, אבא שלי מת. עד כאן הכל נכון