כתבתי עליו לא מעט טורים. מהם ישירים ומהם עקיפים.
ומדי פעם, לאו דווקא בטורים שאזכרו אותו אלא בטורים "רגילים", הוא הגיב.
מדי פעם, כשאני נדרשת לטור ישן ומחפשת אותו באתר של מעריב, אני נתקלת בהן – התגובות שאבא שלי השאיר לי בחייו.
אספתי אותן. הן לא רבות. אבל עכשיו אני שקטה ויודעת שגם אם האתר ההוא ייעלם – הן כבר שמורות אצלי ולא יאבדו.
אשרייך, נועה.
הגעתי לכאן לא מוכנה וזה תפס אותי פתאום בגרון.
מקסימות התגובות שלו. ממש. (סליחה נשלח לי קודם מוקדם מדי)
יפה
מרגש. וטוב שחשבת על זה וליקטת אותן.
מאז שאחי נהרג (לפני שלוש שנים ויום) אני עוסקת בתחומי המוות בעידן הדיגיטלי. מוזמנת לבלוג שלי, אבק דיגיטלי.
ורד
מרגש (משתדלת לא להשתמש במילה הזאת, אבל כאן היא פשוט הכי נכונה) ומכווץ לב וגרון
אבא חמוד. מרגש מאוד, חי.
מרגש ויפה ועצוב כל כך
בכיתי וחשבתי על שתי היקרות שלי שאינן איתי.